הראיון נערך על ידי סירי ביגולקי עבור המרכז הבין-דתי לפיתוח בר קיימא, הוקלט על ידי דניאל אלטמן ותורגם על ידי מאיה בריליאנט
הטקסט שמופיע בפניכם הוא התמלול המלא של הראיון – גרסה מקוצרת מופיעה בסרטון הוידאו הערוך.
תמלול הראיון עם הרב דניאל ספרבר
סירי: תוכל להצביע על מספר דוגמאות שמראות כיצד קיימות וערכים סביבתיים תואמים לעקרונות ולערכים היהודים?הרב ספרבר: במונחי הדת היהודית, כשאתה מסתכל על ספר בראשית, אתה שומע לראשונה על מקום שהוא גן עדן, איפה שכולם חיים בנוחות: איפה שאתה אוכל מפירות העצים, איפה שאתה לא אוכל חיות. אני צמחוני כבר מעל ל-60 שנה. ביסודו של דבר (בגן העדן) אין מתח וכל אלמנט בטבע נמצא בהרמוניה. בהמשך זה נהרס ואנחנו מוצאים את ה"נפילה". הנפילה ממשיכה והופכת להיות אפילו יותר הרסנית כשאנחנו מגיעים לסיפור המבול. המבול הוא ביסודו של דבר, דוגמא לקרבה לאסון.
החשיבה והחוק היהודי מאוד ברורים בנוגע לכך שאנו חייבים לשמור על שלמות הטבע כיחידה אחת מורכבת. אם אנו מתבוננים על עץ שהוא חולה, בעקבות אחד מהמקורות הבסיסיים שלנו, אנו נצבע קו אדום סביבו כדי שאנשים יוכלו להתפלל עבורו. אנחנו צריכים להיות אדיבים כלפי חיות, אל לנו לשחוט אם וצאצא באותו הזמן, אל לנו לקחת את הביצים מהקן של הציפור בזמן שהציפור האם עוד שם וכן הלאה. שנת השמיטה היא שנה בה הקרקע מחדשת את עצמה כל שבע שנים וכשלאנשים ניתנת מעלת השוויונות במובן שבו אין רכוש פרטי, לכל אדם יש את הזכות להיכנס לתוך שדה ולקטוף מה שהוא צריך. זוהי דרך לבטא במונחים פרקטיים ופרגמטיים שהקרקע שאתה חי עליה, כדור הארץ, הוא לא שלך אלא של אלוהים. אלוהים הוא הבעלים: אם אין לנו בעלות אמתית, אנחנו רק אפוטרופוסים. לכן מזכירים לנו כל שנה שביעית שאנו מפסיקים להיות הבעלים של מה שחשבנו ששייך לנו.
בהמשך, לחוק היהודי יש סדרת עקרונות מאוד מפותחים למה שנקרא "בל תשחיט". אסור לך להרוס דברים אפילו במלחמה, שעכשיו זה נושא מרכזי. אסור לנו להרוס עצי פירות כי צריך לקחת בחשבון שאחרי המלחמה אנשים צריכים להמשיך לחיות ולהרוויח מהפירות של העץ. ברור שאסור לך להרוויח מהטבע, אבל אסור לך להרוס את הטבע: אתה חייב לשמור עליו.
סירי: איך אתה רואה את התפקיד של מנהיגי דתות שמתכנסים יחד על מנת לקדם קיימות?
הרב ספרבר: אני חושבת שכל הדתות המונותאיסטיות יסכימו עם העובדה שאנחנו לא מנהלי או בעלי הארץ, אנחנו רק מוצבים כאן לשמירה. התפקיד שלנו בעולם, הסיבה לכך שאנו כאן, היא לא לפגוע אלא לתקן דברים. אני חושב שזה משהו שמאוד מקובל בקרב הרבה אנשים.
אחד מהאלמנטים הכי מאחדים – וזה לא משנה אם אתה יהודי או נוצרי או בודהיסט או הינדי – זה כשאתה רואה מה קורה למה שהיה בעבר מים טריים ומשאבי טבע אחרים, ואיך הם הזדהמו באופן חסר אחריות לחלוטין. ואנחנו רואים כיצד יערות הגשם באמזונס הוכחדו ואת ההשפעה של ההתחממות הגלובלית וכו'. האנשים של כל האזורים השונים הללו, לא משנה מהי העמדה הדתית שלהם, מבינים שמשהו חייב להיעשות לגבי זה. כולם רוצים גישה למים נקיים, בלי מים נקיים מחלות הופכות לתוקפניות.
ויש דתות שמבינות שעצים ויערות הם מקומות קדושים.
סירי: אתה יכול להסביר עבורנו איך אתה רואה שאמונה, רוחניות ועקרונות של התנהגות אתית עוזרים לאנושות לחיות באיזון עם עולם הטבע?
הרב ספרבר: מה שגיליתי זה שדיאלוג בין-דתי יכול ליצור יחסים מאוד חזקים וקרובים בעמדות של רשויות. בכך הדיאלוג שלך, בין אם הוא דיאלוג דתי, דיאלוג בין-דתי או דיאלוג שמעורבים בו אלמנטים נוספים כמו כלכלה ושיחה, יתכן שתוכל ליצור איזושהי השפעה. כשאנחנו מדברים על אקולוגיה, קיים אלמנט נוסף וזה מה שאנחנו קוראים לו "השקעת אחריות חברתית". הנזק העיקרי שנעשה לטבע נעשה על ידי ארגונים בינלאומיים עוצמתיים. בין אם הם אנשי הנפט, תעשייה אווירית או מה שלא יהיה, הם רק מזהמים ופוגעים במבנה האקולוגיה. לארגונים דתיים יש השקעות עצומות והם יכולים להשתמש בהשקעות הללו כדי לרסן את הפגיעות של הארגונים הללו.
סירי: בהתחשב לניסיון ולחכמה שלך כמנהיג בקהילה היהודית, איזה ידע ומאפיינים הכי קריטיים להעניק לדור העתיד שלנו על מנת לקיים עתיד בר קיימא?
הרב ספרבר: עליהם להבין שהנוחות האישית שלהם לא צריכה לבוא על חשבון אחרים.
פרויקט השיחות על אמונה ואקולוגיה הוא תוצר של יוזמה משותפת של המרכז הבין-דתי לפיתוח בר קיימותויוזמת עולם מאוחד אמונה ומדע. במסגרת הפרויקט ירואיינו מנהיגים דתיים, מארגני קהילות ומגני צדק סביבתי מסביב לעולם על מנת לדון בחווייתם האישית בנוגע לסביבה ואת גישת דתם המיוחדת בנוגע לקיימות. היוזמה תקטלג, תתמלל ותנגיש את הראיונות לצפייה בוידיאו על מנת שאנשים מרקע דתי שונה יוכלו לצפות בהן בכל העולם. מטרת היוזמה היא כפולה: ראשית, להקליט את נקודת המבט הרוחנית של מנהיגי דתות וקהילות בנוגע לקיימות, ושנית לקדם דיונים בין-דתיים בנוגע לקשר בין רוחניות לקיימות.
לקריאה נוספת: