הראיון נערך על ידי סירי ביגאלק עבור המרכז הבין-דתי לפיתוח בר קיימא, הוקלט על ידי דניאל אלטמן ותורגם על ידי מאיה בריליאנט
הטקסט שמופיע בפניכם הוא התמלול המלא של הראיון – גרסה מקוצרת מופיעה בסרטון
הוידאו הערוך תמלול הראיון עם הכומר דוקטור מרטין ציממן סירי:
בוא נתחיל עם הרקע האישי שלך. איך העניין שלך בלהפוך למנהיג רוחני הופיע ומתי
לראשונה נחשפת לכמרות וסביבה?הכומר מרטין:
אני מגיע משושלת ארוכה של כמרים לותרניים. החל מסבתא רב-רבה שלי שהייתה מיסיונרית גרמניה לותרנית במישיגן באמצע המאה ה-19. הקריאה האישית שלי לכמורה הגיעה בדרך הרגילה. הרגשתי שאני נמשך לכיוון שירות, לכיוון אנשים וגם לתיאולוגיה של חיים, חיים בריאים. ואז, התחיל להתבהר לי שככל שאני מבלה שנים במנזר קהילתי, שאנשים היו עובדים קשה יותר אבל לא בהכרח חיים טוב יותר, הם צרכו יותר ויותר משאבים אבל זה לא גרם להם להיות שמחים יותר. אני מתחיל להבין שהתפקיד שלי ככומר היה לעזור לאנשים להבין שחיים בריאים הם לא תוצר של צריכה של מותרויות אלא הבנת המקום שלנו בבריאת האל ואת ההרמוניה שאנחנו אמורים לשמר עם חלקים של בריאת האל. אז אני מאוד שמח שהמשפחה שלנו אימצה הרבה פרקטיקות ברות-קיימא. היינו מסוגלים להפחית משמעותית את הכמות של מותרויות מנייר שאנחנו משתמשים בהם בבית במיוחד אלו שמזיקים לסביבה (כתוצאה מתהליך הייצור שלהם) וכמובן, אתה לא יכול ליצור יותר עצים מנייר ממוחזר. חקרנו טכניקות לחקלאות אורבנית, העלנו יסודות, בתים ירוקים: היו לנו תרנגולות ועזים בחצר והיינו יכולים להציג את הפרדיגמות הללו לשכנים שלנו ולקהילה שסבבה אותנו. הרוח הזו לחיים היא סביר להניח משהו שדומה לפרטיקות של סגנון חיים של האחים והאחיות האיימישים שלנו. עכשיו אני לא בהכרח מסכים עם כל התיאולוגיה האיימישית אבל ההערכה שלהם כלפי המשאבים שהעולם מעניק היא הרבה יותר מתאימה בשביל לשמור על חיים הרמוניים, יותר מאשר חיים או חוסר כשאנשים ממסחרים משאבים שלא יהיה ניתן לחדש אותם לאחר מכן.סירי:
נחשפת להוראה תנ"כית שנוגעת לסביבה במהלך החינוך הרוחני שלך?הכומר מרטין:
בדרך כלל מה שאתה לומד בבית ספר של יום ראשון הוא שאלוהים ברא את גן העדן ואת הארץ ואז הניח את האנושות כאן כדי שהיא תשלוט על פני הארץ ועל פני הבריאה. ההבנה הזו צריכה הרבה פירוק ובנייה מחדש בגלל שאני מפחד שהרבה נוצרים, במיוחד באמריקה, לקחו את השליטה בעולם להבנה של, תעשו מה שאתם רוצים עם זה למען הרווח שלכם. הגעתי להבנה שהאחריות שיש לנו על הבריאה אומרת שכזן אנחנו בראש שרשרת המזון. אם אנחנו לא כאן, כדור הארץ יהיה פשוט בסדר בלעדינו. למעשה, לשלוט על פני הבריאה לא אומר לעזור לבריאה לשרוד, אלא לשמור על הבריאה וללמוד איך לחיות בתוכה ואיתה. אנחנו אמורים להיות בתוך מה שאני קורא לו "היררכיה נמוכה". אנחנו בתחתון מסתכלים למעלה על כל מה שאלוהים יצר עבור העולם הזה. אנחנו אמורים להיות שומרים צנועים לא שליטים ולורדים שאונסים ומבזים ולוקחים את הדברים האלה שהם פשוט לא ניתנים לשחזור והם כאן רק לזמן קצר. אני מאוד מודאג על השימוש שלנו בפטרוכימיכלים בחקלאות התעשייתית והתרבות המערבית שבה כולם צריכים רכב שהם צריכים כדי לנהוג לאן שיהיה בא להם. הדברים האלה הולכים לגרום קרעים נוראיים בהמשך הדרך.סירי:
האם יש איזשהי הוראה מיוחדת או כתבים בספרות הנוצרית שמתקשרת לדאגה לסביבה?הכומר מרטין:
יש משל מעניין ובגלל שאנחנו חיים בעולם שמונע ברובו על ידי הקפיטליזם, רוב האנשים נוטים לפרש את המשל הזה על בסיס כלכלי. אבל הסיפור הוא על האדון שנותן משאבים לאנשים שעובדים עבורו ואז הוא נוסע למסע ארוך. זה מעניין בגלל שאחד מהשומרים קובר את הכסף האדמה ואז משרת אחר לוקח את מה שניתן לו ומכפיל את זה. המשרת האחר אפילו משיג תוצאות יותר טובות עם המשאבים שניתנו לו. הנקודה של הסיפור היא שאלו שניתן להם הרבה, אלו שהם גם מסוגלים להפיק יותר, אלוהים אוהב אותם. בצדק זה מובן שהמשל הזה הוא יותר על לא לבזבז משאבים שהופקדו לנו לדאוג להם, לא כל כך על מסחר ובניית רווח. בסוף היום אני חושב שזו היא החובה הנוצרית לומר לעצמנו: כמה זה מספיק? כמה אני צריך בשביל לחיות איתו ולהיות מסופק כך שהאחרים סביבה יוכלו שיהיו להם גם דברים? אז המשאבים הטבעיים – הים, המים הנקיים, העצים והחיות, הצמחים – איך כל הדברים הללו מחדשים את עצמם ואיך אני יכול לחיות בהרמוניה איתם? מבלי לקחת יותר ממה שצריך.סירי:
אתה יכול להרחיב על זה קצת ולהעיד כיצד נצרות דואגת לאדמה ואיך זאת האחריות שלהם?הכומר מרטין:
ובכן אני חושב שזה באמת תלוי בכנסייה עכשיו בכמה הקול לדאגה לאדמה יהיה משמעותי. אני חושב שזה חשוב עבור הכנסייה ובתי הכנסת והמסגדים להבין את השינויים שמתרחשים בפרדיגמות הגלובליות והתרבותיות במחוזות שלנו כתוצאה משינוי באקלים. לאחר קריאת הדו"ח האחרון הבנתי שהרכבת עזבה את התחנה. שינויים גלובליים רדיקליים קורים אפילו אם נפחית בפליטת הפחמן בחצי או אפילו שנפחית עד לאפס מתאן מהחקלאות התעשייתית. אנחנו מסתכלים על עליה קטסטרופלית במפלס הים, המסה של הקרחונים שהולכים לשחרר אפילו יותר מתאן. ההמסה האבסולוטית של הקרחונים גורמים למים עכורים שיוצרים אפילו יותר אנרגיה שלילית. כל הדברים האלו קורים והולכים להפוך את העולם למקום הרבה יותר שונה ממה שהוא היום אפילו עבור הילדים שלי כשהם יגיעו לגילי. זה לא הולך להיות חיים כמו שאנחנו מכירים אותם. התפקיד של הכנסייה, בית הכנסת והמסגד הוא לאפשר מרחב בו אנשים יוכלו להתכנס יחד להבין איך השינויים האלה קורים ומהי הדרך הטובה ביותר להתמודד איתם, איך לסדר מחדש את סדר העדיפויות שלנו כך שנעזור לכדור הארץ להחלים מהנזקים של המהפכה התעשייתית.סירי:
איך אתה רואה את האנשים שבאים ביחד מרקע אמונה שונה על מנת לקדם סביבה ברת-קיימא?הכומר מרטין:
שיחות בין-דתיות חייבות להתמקד ברווחת האדם ללא שום קשר למוצא הדתי שלהם. מכיוון שכל שלושת הדתות שנוצרו מאברהם צוו לדאוג לשכן שלהם ללא שום קשר למערכת האמונה או המצב הכלכלי או המגדר שלו. אני חושב שזה מאוד ברור בבשורה העברית, בבשורה הנוצרית ובקוראן שבסוף היום אלוהים רוצה שנאהב את השכן שלנו כמו שאנחנו אוהבים את עצמנו. כשאנחנו מתחילים לפרק את חוק הזהב הזה, כאן זה נהיה מסובך בגלל שעברנו אלפי שנים של שונות דתית עד כדי יצירת חשיבה בה אנשים "אחרים", נכנסים לקטגוריות אחרות ש… גורמות חוסר הסכמיות שיוצרת דברים כמו הסכסוך הישראלי פלסטיני. אני לא מנסה להפחית מחשיבות הקונפליקט הזה או כל קונפליקט אבל אני חושב שהנושאים החשובים יותר הם ציווים מאלוהים שאנחנו מתעלמים מהם כתוצאה מהקונפליקטים הללו. אנחנו הרבה יותר מדי מוסחים על ידי נושאים כמו מי שולט במשאבים, למי יש גישה לארץ ולמים, מי יכול לנצל ולהרוויח מדברים הכי מהר. אנחנו מסתכלים על אוכלוסייה בסדר גודל של בערך 9 ביליון אנשים וצמצום המשאבים החקלאיים בגלל עלייה במפלס הים וזיהום המים באוקיינוסים ופחות אדמה שניתנת לעיבוד. אנחנו הולכים לראות הגירה מאסיבית – בנגלדש אני חושב היא הדוגמא הכי טובה לכך. אפילו ארצות הברית הדרום-מערבית הולכת לעבור משבר מים חסר תקדים שסביר להניח יגרום לנדודים אפילו בתוך המדינות שלנו עצמן. כתוצאה מכך, זה באמת מוטל בחסידות של שלושת הדתות להניח את הנושאים הללו, אלו שמנסים להפריד בינינו, בצד ולהישאר מאוחדים תחת הציווי האחד הזה: שאנחנו לא לבד ואנחנו לא מבודדים, אנחנו שומרים על האחים והאחיות שלנו ואנחנו נקראים לחיות בהרמוניה עם המין שלנו, ללא שום קשר להבדלי הדת שלנו וכתוצאה מכך, לחיות בהרמוניה עם הבריאה כולה.פרויקט השיחות על אמונה ואקולוגיה הוא תוצר של יוזמה משותפת של המרכז הבין-דתי לפיתוח בר קיימאויוזמת העולם מאוחד אמונה והמדע. במסגרת הפרויקט ירואיינו מנהיגים דתיים, מארגני קהילות ומגני צדק סביבתי מסביב לעולם על מנת לדון בחווייתם האישית בנוגע לסביבה ואת גישת דתם המיוחדת בנוגע לקיימות. היוזמה תקטלג, תתמלל ותנגיש את הראיונות לצפייה בוידיאו על מנת שאנשים מרקע דתי שונה יוכלו לצפות בהן בכל העולם. מטרת היוזמה היא כפולה: ראשית, להקליט את נקודת המבט הרוחנית של מנהיגי דתות וקהילות בנוגע לקיימות, ושנית לקדם דיונים בין-דתיים בנוגע לקשר בין רוחניות לקיימות.לקריאה נוספת:
